מסורות

עד כמה שייכים מורינו במגנצא, וורמיזא ושפירא למלומדים שבמלומדים, לקדושים שבקדושים... משם יוצאת התורה לכל ישראל... מאז הווסדות הקהילות בערים האלה קיבלו הקהילות לאורך נהר הריינוס ובכל אשכנז את הפסיקות שלהן.

רבי יצחק בן משה, כונה יצחק אור זרוע, נולד 1180, נפטר בערך ב-1250

למדנות: רש"י ושו"ם

רבי שלמה בן יצחק הידוע בכינוי רש"י נולד בטרואה ב-1040. ביחד עם המלומדים ממגנצא הוא הדמות המרכזית שתורמת לפרסום המתמיד של ערי השו"ם. החל מ-1060 הוא למד בבית המדרש במגנצא שנחשב אז יוקרתי מאוד בעיני יהדות אירופה ואחרי כן העתיק את לימודיו לוורמיזא. ב-1065 חזר רש"י לטרואה ויסד שם בסביבות 1070 בית מדרש. רש"י נפטר בטרואה ב-

מה שנשאר ממנו אלה הן מילותיו. עד היום מודפסת כל מהדורה של התלמוד הבבלי עם הפירושים של רש"י. בנוסף לכך מדפיסים גם את השאלות והתשובות שלו בנושאי הלכה. בשאלות והתשובות הוא מתייחס ליחסים הסוציאלים והכלכליים בין יהודים ונוצרים ודן גם בסוגיות שנויות במחלוקת בנושאי חיי היומיום, בתחומי הכלכלה, ובחיים המשותפים בקהילות ומחוצה להן. הוא דן בנושאים שונים, לדוגמה, סחר בכסף, משכנתאות, נדל"ן, חוקי הכשרות, אבל גם שאלות בנושאים כמו עבדות והטבלה כפויה לנצרות.ן

ירושלים על גדות הריינוס: שו"ם כמראה דרך

בשנת 1146 העניקה מועצת רבנים מטרואה לרבני שפירא, וורמיזא ומגנצא את הסמכות העליונה בפסיקה בשאלות דתיות-תרבותיות ובסוגיות חוקתיות. מרגע זה היו ההחלטות שלהם, הפיוטים וההוראות ההלכתיות מחייבות. בשנת 1220 החליטה אסיפה במגנצא על תקנות אלה כמחייבות. הן הודפסו והן ידועות כתקנות שו"ם. גם צעד זה מצביע על המיוחדות של ערי השו"ם: בתוך כל הפלורליזם של היהדות, בתוך כל השיג והשיח יכלו ערי השו"ם לבסס להן עמדה של מרכז ללמדנות.

הטקסים, השירים והחוקים של ערי השו"ם מוכרים ומוערכים עד היום בעולם היהודי, עדיין מתווכחים ומשווים את הכתבים האלה עם, למשל, הכתבים של הרמב"ם. ערי השו"ם חיות ביהדות עד היום. 

במאה ה-12 חיבר המשורר דוד בר משולם משפירא פיוט על הפוגרום של שנת 1096. הפיוט הזה הוקרא בקהילות גרמניה בערב יום הכיפורים עד ראשית המאה ה-20. 

קהילות השו"ם היו עד אמצע המאה ה-13 המקום המרכזי של יהדות מערב אירופה האשכנזית. אחרי סדרה של פוגרומים וגירושים איבדו קהילות השו"ם את ההגמוניה שלהן, אבל המוניטין כמקומות של למדנות חרוט בזכרון עד ימינו. קהילות השו"ם נוכחות במודעות האירופאית והעולמית עד היום וזה נמשך מדור לדור. לשו"ם יש משמעות גלובלית מפני, מפני שלפירושים, לחוקים והשיקולים רלוונטים עד היום לויכוחים התורה והתלמוד בשאלות של אתיקה וחוקה. 

למדנות עמדה במרכזה של התרבות היהודית בבתי הכנסת, בבתי המדרש וברובעים היהודיים של ערי השו"ם. הלמדנות באה לידי ביטוי במצבות של המלומדים האלה, כפי שניתן לראות בבתי הקברות של ערי השו"ם. מתווספת לכך מסורת משמעותית של תרבות שבעל פה בערי השו"ם. המסורות והאגדות מראות בעליל על פטריוטיות מקומי של היהודים לערי השו"ם. המשמעות של שו"ם היא השתייכות למורשת יהודית מפוארת.

מחזור וורמיזא: מוורמיזא לירושלים

מחזור וורמיזא השמור בספריה הלאומית הוא אחד מספרי התפילה העתיקים ביותר שמוכרים לנו מיהדות אשכנז. המחזור הוא עדות בעלת איכות יוצאת מן הכלל לעיצוב ספרים יהודיים וטיפוגרפיה בימי הביניים. המחזור עוצב במאה ה-13 ובמאה ה-14 צורפו לו פיוטים. המחזור הזה מכיל גם את העדות המוקדמת ביותר שיש לנו באידיש. פירושה של השורה באידיש באותיות עבריות הוא שמי שנושא את המחזור הזה לבית הכנסת יזכה ליום טוב.

המחזור היה בשימוש בוורמיזא עד 1938. הספר לא הושמד בפוגרום של נובמבר 1938. לא ידוע כיצד המחזור שרד. ב-1957, במהלך דיונים על חפצי תרבות יהודיים ללא בעלים, הוחלט למסור את המחזור לספריה הלאומית בירושלים. הספריה הלאומית מחשיבה את המחזור לעידות בעלת חשיבות עליונה ליהדות אשכנז וכביטוי לרוח התרבותית ששררה בערי השו"ם.

מונומנטים: בתי עלמין, מקוואות וצירי רחובות

בערי השו"ם שרדו מבנים שונים מימי הביניים ומהזמן החדש. ממצאים ארכיאולוגיים שייכים למונומנטים המוגנים האלה וגם מבנים ששוחזרו בחלקם ומציבות. המבנים והשרידים מהווים יחדיו מונומנט לחיים היהודיים וללמדנות בערי השו"ם בעבר ובהווה. המונומנטים משקפים את המסורות וגם את השבר האכזרי. המצב כיום מראה על כך שגרמניה קיבלה על עצמה את המורשת ואת הרלוונטיות שלה לאירופה. המבנים ששרדו הינם מיוחדים במינם ומבטאים בו זמנית את הלמדנות שהייתה מנת חלקה של ערי השו"ם.