ערי השו"ם כמורשת תרבות עולמית

לערי השו"ם יש משמעות מרכזית ביהדות והן חשובות ליהודים בכל העולם. אבל איזה משמעות יש להן לגויים, איזה משמעות יש לערי השו"ם בעולם? האם מורשת תרבות יהודית יכולה להיות מורשת תרבות כללית?

ערי השו"ם דהיינו מלומדים, ידע ומסורת, מצבות, מקוואות ובתי כנסת. ההיסטוריה והמסורת של שלושת הערים והמוסדות היהודיים משקפות את התפתחות חיי הקהילה היהודיים והמלומדות לצד הרוב הנוצרי, אבל גם כיצד שוב ושוב הפריעו להם וגם הרסו והשמידו את החיים היהודיים.

המשמעות של ערי השו"ם היא דו-קיום והדדיות, ביחד, ואחד לצידו של השני, תקופות של פריחה וגם הסוף בגלל הגירושים והרציחות.

היהודים תרמו בערי השו"ם לפיתוח ושיג ושיח חברתי, דתי, כלכלי וחברתי. הם תרמו רבות בתחומי התרבות, אמנות הבניה, חוק ותחומים אחרים. שו"ם, אלה היו בתי מדרש שפעלו במבנים רבים ובשלוש ערים והחשיבות שלהן הייתה מעבר למיקום הפיזי של הערים.

מסעות התעמולה האנטישמיים עד לשואה הותירו אחריהם חריצים עמוקים. ובכל זאת נבנו גשרים שגישרו מעל הפער זה כדי לטפל בצוותא במורשת התרבותית ולשמר ולהעביר לדורות העתיד את הערכים האלה 

המטרה של אונסק"ו היא להראות ולייצג באמצעות האתרים הנבחרים את המגוון של המורשות התרבותיות בעולם. ברשימה הזאת יש רק מעט אתרים בהקשר יהודי. בישראל קיימים ארבעה אתרים שנכנסו לרשימה, בתוכן מצדה ואדריכלות הבאוהאוס בתל אביב. 

ערי השו"ם מחברות את ההיסטוריה היהודית והאירופאית עם ההיסטוריה העולמית וזה משמעותי ליהודים וגויים כאחד. המונומנטים יוצאים מן הכלל והם משמשים כמקום זכרון ומאפשרים התמצאות אישית בהווה.

ערי השו"ם מציעות מרחב להגות.

ערי השו"ם מעוררות שאלות שנוגעות בהווה:

  • כיצד יכולות תרבויות ודתות שונות לחיות ביחד בלי לותר על השורשים שלהן?
  • כיצד פועל דו-קיום?
  • הטמעות או סיגול תרבות?
  • כיצד ניתן לחיות שוב ביחד אחרי הפרוגרומים, ההשמדה והגירושים?
  • מה המשמעות של פירושי רש"י העתיקים לחיים משותפים היום או לגבי שאלות של אתיקה בכלכלה?
  • מדוע לחקור, להתדיין על טקסטים דתיים ומצוות ולחפש פירושים חדשים שמאפשרים גישה בהווה לטקסטים האלה?

להכריז על ערי שו"ם כמורשת תרבות עולמית עושה צדק למשמעות המיוחדת במינה של המסורת היהודית הזאת.

 ערי שו"ם כמורשת תרבות עולמית היא הוכחה שלא מדובר רק בהיסטוריה אלא גם בהווה.

הקהילות שנוסדו אחרי השואה מכירות במסורות של ערי השו"ם.

לחזור למסורות האלה, לחיות אותן, זוהי עשייה ברוח של ערי השו"ם והלמדנות שלהן.