שו"ם ואונסק"ו

החברה נחשפת לעצמה ולזולת במסורת התרבותית שלה. העבר ופרספקטיבת הערך של הנטיות המזהות שנחשפים מעידים על איכות החברה ומצביעים לאן פניה מועדות.

יאן אסמן, זכרון קולקטיבי וזהות תרבותית, פרנקפורט על המיין 1988

2004: בהשראת הקהילה היהודית של מגנצא ווורמיזא והעמותה "וורמיזא" הציע ראש העיר של וורמיזא, מיכאל קיסל, לכלול את שלושת ערי השו"ם, שפירא, וורמיזא ומגנצא ברשימת המועמדים למורשת עולמית של אונסק"ו.

 2006: נשיא המדינה לשעבר קורט בק מצהיר על קבלת החלטה לנסות ולכלול את מיזם ערי השו"ם ברשימת מורשת התרבות העולמית של אונסק"ו.

2012: מדינת ריינלנד-פפאלץ מגישה בקשה לועידה המתמדת של שרי החינוך  לכלול את מיזם ערי השו"ם ברשימת ההצעה הגרמנית. 

מיוני 2014: ערי השו"ם נמצאות במקום החמישי ברשימה הזמנית של ועידת שרי החינוך

בסוף 2014: הרשימה הזמנית של ועידת שרי החינוך מועברת לאונסק"ו. 

2020: מדינת ריננלנד-פפאלץ תמסור באמצעות משרד החוץ לועידת המורשת העולמית את כתב המינוי ואת תוכנית הניהול.

2021: אונסק"ו יחליט אם לכלול את ערי השו"ם  ברשימה של מורשת התרבות העולמית.

יישום הבקשה

משרד החוץ יגיש ב-2020 את כתב המינוי ותוכנית הניהול לאונסק"ו. מאחורי המיזם עומדים גורמים רבים שעיבדו ביחד את כתב המינוי ותרמו למאמץ המשותף, בעיקר המנהלה הרשאית למורשת תרבותית של מדינת ריינלנד-פפאלץ והמשרד הממשלתי למדע, חינוך למבוגרים ותרבות והעמותה של עיר השו"ם. 

בפריז בודקים את השלמות של כתב המינוי. קבוצת מומחים של הועד הבינלאומי לשימור אתרי מורשת בודק את כתב המינוי. נהוג לערוך בדיקה ויזואלית של האתרים המוצעים. קבוצת המומחים ממליצה ומנמקת אם ההחלטה חיובית או שלילית, אם חסרים נתונים או פעולות וכו'. באסיפה השנתית מחליט הועד של מורשת התרבות העולמית באופן סופי אם לקבל או לדחות את האתר המוצע. 

מי שזוכה להכרה ברשימת מורשת התרבות העולמית של אונסק"ו מתחייב באופן רשמי, גם בתוכנית הניהול להגן על האתר לטווח ארוך ולאפשר גישה לקהל, לקיים פעילות חינוכית וכו'. אתרי מורשת התרבות העולמית כפופים לפיקוח של הועד הבינלאומי לשימור אתרי מורשת.

ערי השו"ם מודעות לטווח הארוך של הפעילויות שקשורות בהכרה של האתרים והן נחלצות בשמחה לקראת מילוי המטרות האלה.

אם ערי השו"ם תוכרזנה כמורשת לתרבות עולמית יהיו התיווך ושימור של המסורות של הלמדנות היהודית לאבן הפינה של החילופין הקונסטרוקטיביים עם שאלות של דו-קיום של תרבויות ודתות שונות גם בהווה.

להגשת הבקשה השווה גם עם הקישורים האלה:

טיפים לאתר:

הציבור

יותר מ-30.000 מבקרים מתעניינים כל שנה במורשת השו"ם המגוונת בשפירא, וורמיזא ומגנצא.

התשתיות שונות בכל מה שקשור לבתי מלון ומסעדות. שלושת הערים חשובות מאוד למבקרים יהודים, אבל השהות בהן מוגבלת. רוב המבקרים מעדיפים לנסוע לפרנקפורט או להמשיך בטיול אחרי הביקור בערי השו"ם. תיירים שמתעניינים בתכנים של שו"ם וגם מסיבות אחרות, נשארים ללון.

בעתיד יארגנו הצעות לקבוצות מבקרים שיענו על דרישות שונות.

לאירועים שכבר מתקיימים באופן קבוע בערי השו"ם יתווספו אירועים חדשים. ניתן להבהיר היבטים שונים של ההיסטוריה היהודית ומסורות ערי השו"ם בתקופת ההשכלה, בזמן הקיסרות, בתקופה של רפובליקת ויימאר, בתקופת השלטון הנאצי עד לסיום השואה, אחרי 1945 ועד ההווה. נטפל בשאלה: "מה המשמעות של ערי השו"ם היום ומה המשמעות שלהן באופן אישי."

ברשותנו שפע של נושאים שניתן לפתחם – בית הכנסת החדש במגנצא, ימי התרבות היהודית בוורמיזא, והמוזיאון שפירא – כל אלה מאפשרים לצאת למסעות גילויים חובקי זמן בתולדות המבנים והמנומנטים, במסורות של ערי השו"ם, בתהפוכות ההיסטוריה שלהן, במשמעות שלהן שתוקפה לא פג בזכרון היהודי ולבסוף התקרבות לחיים היהודיים בהווה.

כל הגורמים שקשורים בנסיון להכרה בערי השו"ם כמורשת תרבות עולמית שמחים לקבל על עצמם את המשימה, מדינת ריינלנד-פפאלץ, הערים, משרדי הממשלה שמטפלים בנושא וכל המוסדות. התפקיד הוא להפיץ את החשיבות של המורשת הזאת, להגן עליה, לשמר את העדים האלמים מאבן ולהפיח בהם חיים חדשים.